פקודת הסמים מבדילה בין העבירות השונות הנוגעות להחזקה ושימוש של סמים, סחר בסמים והדחת קטינים לשימוש בסמים. העונש המרבי על הפרת סעיפי הפקודה הוא עשרים וחמש שנות מאסר ולעיתים קנס גבוה מאוד. חומרת העונש תלויה באופי העבירה ובסוג הסם. עם זאת, יש לזכור כי מבחינה חוקית, אין כל היתר להחזיק ולהשתמש באף אחד מהחומרים הנזכרים בפקודה.
בית המשפט מבדיל למעשה בין עבירות הסמים בשתי קטגוריות מרכזיות. בית המשפט מבדיל בין החזקת סמים שנועדו לשימוש עצמי, לבין עבירה של החזקת סמים לצרכי מסחר. ההבדל בענישה בין שני המקרים הוא משמעותי ביותר. העונש המרבי על החזקת סמים לשימוש עצמי הינו שלוש שנות מאסר, בעוד העונש מרבי על החזקת סם לצרכי מסחר עומד על 20 שנים. ההבדל בין שני המקרים הוא בכמות הסם המוחזקת על ידי הנאשם. פקודת הסמים המסוכנים קובעת כמויות מסוימות שהן הרף שמעבר לו מוגדר המחזיק בסמים כמי שמתכוון לעשות בהם שימוש מסחרי. המשמעות של חזקה זו היא בכך שהגדרים המצוינים בחוק אינם מוחלטים, אלא בבחינת הנחה סבירה שבית המשפט פועל על פיה. חזקה זו משאירה לנאשם אפשרות, במקרים רבים, לשכנע את בית המשפט כי למרות שכמות הסמים שנמצאה ברשותו עוברת את הכמות הסבירה לשימוש עצמי, זה היה ייעודם. הקטגוריה השנייה היא האבחנה בין סמים "קלים" לבין סמים "קשים". בתי המשפט, באמצעות פקודת הסמים המסוכנים, מחמירים באופן משמעותי את הענישה במקרים הנוגעים לסמים "קשים".
הסמים האסורים
הסמים האסורים הנכללים במסגרת פקודת הסמים האסורים מוזכרים בנספח המצורף אליו. חלק מן החומרים נזכרים בשמות המוכרים לציבור, כגון חשיש וקנביס, אך רובם נזכרים בשמות של החומרים הכימיים המרכיבים אותם.
השימוש בסמים בישראל
תופעת צריכת הסמים במדינת ישראל הפכה מתופעה שולית וזניחה לאחת הסוגיות החברתיות המשפיעות על כל הרבדים של החברה הישראלית. בניגוד לשנים עברו, אין כמעט בני נוער אשר לא נחשפו לסמים בצורה כזאת או אחרת. סמים הפכו לנגישים לכל אדם ובכל אזור גיאוגרפי. האופן הזוהר בו מוצגים סמים בטלוויזיה ובסרטים, מושך בני נוער להתנסות בסמים קלים וקשים כאחד. לפי נתוני הרשות הלאומית ללחימה בסמים ואלכוהול, כ-300 אלף בני אדם בישראל באים במגע עם סמים. כ-25 אלף מתוכם מוגדרים כנרקומנים - אנשים שתלויים במנות סמים לקיום יום יומי.
מרכיבי הגנה משפטית במשפטי עבירות סמים
במשפטים הדנים בעבירות על פקודת הסמים האסורים ניתן משקל לא מבוטל לנורמטיביות של הנאשם. נורמטיביות הנאשם יכולה להצביע על כך שהעבירה על פקודת הסמים האסורים הייתה מעידה חד-פעמית ולא דרך חיים. במקרים רבים של האשמה בשימוש בסמים "קלים", תיקים נסגרים על סמך העובדה כי לנאשם אין רקע פלילי וכי הוא מנהל חיים נורמטיביים ותקניים.
עם זאת ולאור האמור לעיל, אנו ממליצים להתרחק מכל סוגי הסמים, "קלים" ו-"כבדים" כאחד. במידה ונקלעתם למצב בו אתם מואשמים בעבירה על פקודת הסמים האסורים, אנו ממליצים לפנות לעורך דין בעל מומחיות וניסיון בתחום הסמים, על מנת שיוכל להוכיח את חפותכם ואת יושרכם, כדי שירבו הסיכויים שלכם להיות מזוכים על ידי בית המשפט.
בית המשפט מבדיל למעשה בין עבירות הסמים בשתי קטגוריות מרכזיות. בית המשפט מבדיל בין החזקת סמים שנועדו לשימוש עצמי, לבין עבירה של החזקת סמים לצרכי מסחר. ההבדל בענישה בין שני המקרים הוא משמעותי ביותר. העונש המרבי על החזקת סמים לשימוש עצמי הינו שלוש שנות מאסר, בעוד העונש מרבי על החזקת סם לצרכי מסחר עומד על 20 שנים. ההבדל בין שני המקרים הוא בכמות הסם המוחזקת על ידי הנאשם. פקודת הסמים המסוכנים קובעת כמויות מסוימות שהן הרף שמעבר לו מוגדר המחזיק בסמים כמי שמתכוון לעשות בהם שימוש מסחרי. המשמעות של חזקה זו היא בכך שהגדרים המצוינים בחוק אינם מוחלטים, אלא בבחינת הנחה סבירה שבית המשפט פועל על פיה. חזקה זו משאירה לנאשם אפשרות, במקרים רבים, לשכנע את בית המשפט כי למרות שכמות הסמים שנמצאה ברשותו עוברת את הכמות הסבירה לשימוש עצמי, זה היה ייעודם. הקטגוריה השנייה היא האבחנה בין סמים "קלים" לבין סמים "קשים". בתי המשפט, באמצעות פקודת הסמים המסוכנים, מחמירים באופן משמעותי את הענישה במקרים הנוגעים לסמים "קשים".
הסמים האסורים
הסמים האסורים הנכללים במסגרת פקודת הסמים האסורים מוזכרים בנספח המצורף אליו. חלק מן החומרים נזכרים בשמות המוכרים לציבור, כגון חשיש וקנביס, אך רובם נזכרים בשמות של החומרים הכימיים המרכיבים אותם.
השימוש בסמים בישראל
תופעת צריכת הסמים במדינת ישראל הפכה מתופעה שולית וזניחה לאחת הסוגיות החברתיות המשפיעות על כל הרבדים של החברה הישראלית. בניגוד לשנים עברו, אין כמעט בני נוער אשר לא נחשפו לסמים בצורה כזאת או אחרת. סמים הפכו לנגישים לכל אדם ובכל אזור גיאוגרפי. האופן הזוהר בו מוצגים סמים בטלוויזיה ובסרטים, מושך בני נוער להתנסות בסמים קלים וקשים כאחד. לפי נתוני הרשות הלאומית ללחימה בסמים ואלכוהול, כ-300 אלף בני אדם בישראל באים במגע עם סמים. כ-25 אלף מתוכם מוגדרים כנרקומנים - אנשים שתלויים במנות סמים לקיום יום יומי.
מרכיבי הגנה משפטית במשפטי עבירות סמים
במשפטים הדנים בעבירות על פקודת הסמים האסורים ניתן משקל לא מבוטל לנורמטיביות של הנאשם. נורמטיביות הנאשם יכולה להצביע על כך שהעבירה על פקודת הסמים האסורים הייתה מעידה חד-פעמית ולא דרך חיים. במקרים רבים של האשמה בשימוש בסמים "קלים", תיקים נסגרים על סמך העובדה כי לנאשם אין רקע פלילי וכי הוא מנהל חיים נורמטיביים ותקניים.
עם זאת ולאור האמור לעיל, אנו ממליצים להתרחק מכל סוגי הסמים, "קלים" ו-"כבדים" כאחד. במידה ונקלעתם למצב בו אתם מואשמים בעבירה על פקודת הסמים האסורים, אנו ממליצים לפנות לעורך דין בעל מומחיות וניסיון בתחום הסמים, על מנת שיוכל להוכיח את חפותכם ואת יושרכם, כדי שירבו הסיכויים שלכם להיות מזוכים על ידי בית המשפט.
נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא פקודת הסמים המסוכנים, סמים ועוד.
